To the English site

            האתר של אלי - שירים וקישורים    

Eli's Hebrew poetry site          

    "כל שתוכל לעשות, או חולם שתוכל - התחל בו."          

קישורים:   פרופיל לינקדאין    אתר סימניה    קרא ספר

צור קשר


שירה מטה הספר "שירה מטה" יצא לאור בהוצאת "עיתון 77".
זו פואמה בסגנון פולקלור אינדיאני בהשראת ה. ו. לונגפלו
A native American poem, inspired by Henry Wadsworth Longfellow

ענב תומר, מעצבת הספר
בוגרת בית הספר הגבוה שנקר ברמת-גן במגמת עיצוב גראפי.  
Enav Tomer on behance

קישורים לספר: אתר סימניה    קרא ספר

ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים ובאתרים:

בוקמי - חנות הספרים באינטרנט bookme

הספר בפורמט דיגיטלי ומודפס - הליקון בוקס - Helicon Books

הספר בפורמט דיגיטלי באתר מנדלה mendele

הספר בפורמט דיגיטלי וקינדל באתר ביבוקס - Bbooks


מתוך הספר:
בּוֹא, שְׁמַּעֶנִי, נוֹצַת-אֶפְרוֹחַ
אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ עַל בִּיבָרִים
וְעַל מְשׁוֹרֵר וְלוֹחֵם רַב כּוֹחַ,
וְעַל שְכֵנְתוֹ, לָהּ כָּתַב הוּא שִׁירִים.


המלצת הוצאת עתון 77
שִׁירָה מַטָּה/ אלי תומר
פואמה בסגנון פולקלור אינדיאני
ספר בפורמט אלבומי. טקסט מקורי ומשועשע, בהשראת לונגפלו, שבמרכזו המשורר ותלאותיו.
בבתים חרוזים, בשנינות, משלב אלי תומר בין מערב פרוע לערבה, בין רמזור אדום עין לזאב, וניידות משטרה כאריות כחולי פרווה.
*
"שָׁב הַבַּיְתָה שִׁירְמַטָּה
הַמְשׁוֹרֵר חוֹזֵר הַבַּיְתָה
דֶּרֶךְ כְּבִישׁ רְחַב שׁוּלַיִם
לְיַד רַמְזוֹר אָדֹם הָעַיִן

בֵּין זִיגְזַג זְאֵב הַדֶּרֶךְ
וַאֲרָיוֹת כְּחֻלֵּי פַּרְוָה
מִמִּשְׁטֶרֶת הָעֲרָבָה
וכו'...

זה ספרו השלישי של אלי תומר.
ספריו הקודמים: "נוף מילולי", 2002, "ספר המשולשים", 2016.



ספר המשולשים הספר "ספר המשולשים" יצא לאור בהוצאת "סטימצקי הוצאה לאור".
זהו קובץ של שלישיות על חברה, העצמי, מסעות, רוחניות ואהבה כמובן.

ענב תומר, מעצבת הספר
בוגרת בית הספר הגבוה שנקר ברמת-גן במגמת עיצוב גראפי.   Enav Tomer on behance

ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים של אינדיבוק   ביבוקס   ובסטימצקי

קישור לאתר הוצאת סטימצקי: סטימצקי - ספר המשולשים
קישור לספר באתר בסימניה:   סימניה - ספר המשולשים
קישור לספר באתר קרא-ספר: קרא ספר - ספר המשולשים
השאלת ספר המשולשים בספריות: ספריית תיכון הראשונים, הרצליה. / באר טוביה. / מדיה-טק אשקלון./ ספרייה עירונית גבעתיים.

                            מתוך הספר:
                            רַק הַמַּיִם יוֹדְעִים
                           אֶת לִיבָּם הָרַךְ
                            שֶׁל הַסְּלָעִים

                  מַחֲזֶה קָצָר
                  בְּמַעֲרָכָה אַחַת
                  הַחַיִּים

                  על עֲרֵמַת עִיתּוֹנִים
                  נָמָה לָהּ
                  הַחֵירוּת



ספר שירה: נוף מילולי הספר "נוף מילולי" יצא לאור בהוצאת "גוונים".

זהו ספר שירה על נושאים שונים: חיפוש כוון, מאבקים, בעיות פרטיות וחברתיות, ומסע בעקבות יופי ושלווה.
ציור העטיפה הוא מאת ענב תומר.
קישור לספר באתר בסימניה: סימניה - נוף מילולי

ניתן לרכוש את הספר באתרים הבאים:
בוקמי Bookme
בוקספר BookSefer
מצא ספר Find a Book
תרבות נט


עוד בדף זה:

מבט שני

ערב תרבותי

ירושלים, בשמש

רישום: צבעי מים על שקיעה וים

כמה מילים על פבריציו דה-אנדרה

פבריציו דה-אנדרה - תרגומים לעברית

פבלו נרודה - תרגומים לעברית

הפניות נוספות

שילחו לי הערות

לדף הראשי



מבט שני - אלי תומר
התפרסם בעיתון 77 גליון 374, אפריל 2014

                     
א. אחדות וריבוי

אֱלוֹהִים סוֹבֵל הַכֹּל
גַּם שְׁחוֹרִים
גַם לְבָנִים
וַאֲפִילּוּ אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם      
חָסְרֵי אֱמוּנָהּ וַצֶּבַע.
אֲבָל אֲנַחְנוּ -
לָאֶחָד מִגְבַּעַת
לַשֵּׁנִי כֻּמְתָּה
וְלַשְׁלִישִׁי
רֹאשׁ מְגוּלָּח.
הוֹ, גַּן הָעֵדֶן,
לִפְנֵי שֶׁגּוֹרַשְׁנוּ
הָיִינוּ כּוּלָּנוּ עֵירוֹמִים.

ב. עליונים ותחתונים
                 
יוֹשֵׁב בִּתְנוּחַת לוֹטוּס
מִתְיַסֵּר
חוֹשֵׁב עַל מָה לֹא לַחֲשׁוֹב    
שׁוֹלֵחַ מָשׁוֹשׁ שֶׁל הַכָּרָה
לְעֵבֶר הָאֵינְסוֹפִי
וּמַמְרִיא אֶל הַשֶּׁקֶט.
אֲבָל שָׁם בַּמָּרוֹם
מַלְאָכִים
מִסְתַּבְּכִים בַּסּוּלָּם
וּמְקִימִים רַעַשׁ רַב
בְּדַרְכָּם לְמַטָּה
לִהְיוֹת עִם בְּנֵי אֱנוֹשׁ.
ג. כלים שבורים
                 
קַעֲרִית הַסֻּכָּר
נָפְלָה
הִתְנַפְּצָה
וַאֲנִי נִרְתַּע
בֵּין קָפֶה שָׁחוֹר
לְדַף לָבָן.
וּמִן הָרְסִיסִים
עוֹלִים נִיצוֹצוֹת
וּמְאִירִים
הַשִּׁיר הַשָּׁלֵם.


השמעת שיר


ערב תרבותי - אלי תומר
התפרסם בעיין ערך שירה, מאי 2007

"וַיָקָם בַּחֲצִי הַלַּילָה וַיֶאֱחז בְּדַלְתוֹת שַעַר-הָעִיר וּבִשְתֵּי הַמְּזוּזוֹת
וַיִּסָּעֵם עִם-הַבְּרִיח וַיָּשֶם עַל-כְּתֵפָיו וַיַּעֲלֵם אֶל-ראש הָהָר..." שופטים, ט"ז.

אֵין לָנוּ שִׁיר חָדָשׁ הָעֶרֶב
אוּלַי נַעֲקוֹר אֶחָד יָשָׁן מִמְּקוֹמו
וְנַסִּיעַ אוֹתוֹ אֶל נָתִיב חָדָשׁ
כְּמוֹ שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁעַרֵי עַזָה
עֶרֶב שַׁבָּת לְלא נֵרוֹת
דִּיסְק צָרוּב מִסְתּוֹבֵב
עַמּוּדֵי הַשִּׁיר חוֹלְפִים
שִׁמְשׁוֹן לא כָּתַב שִׁירָה
אֲבָל הוּא הָלַךְ אִתָּהּ
עַד הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁל מַחְלְפוֹתָיו
הָעַמּוּדִים נוֹפְלִים
וְהַשִּׁיר מִתְרַסֵּק.



ירושלים, בשמש - אלי תומר

בֵּין חוֹמוֹת עָצוּר הַזְּמַן
יָדָיו בַּאֲזִקֵּי עָבָר
פַּעֲמוֹנִים שֶׁל צָהֳרַיִם
יוֹרִים בּוֹ חִצֵּי נְחוֹשֶׁת
וְקוֹרְאִים "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
הַזְּמַן, הָאָרֶץ, וּכְבוֹדוֹ"

אֲבָנִים לְבָנוֹת
מִתְיַסְּרוֹת בְּלַהַט שֶׁמֶשׁ
וְנֶאֱנָחוֹת:
"עֲשָׂרָה קַבִּין שֶׁל צַעַר
יָרְדוּ לָעוֹלָם
תִּשְׁעָה מֵהֵם נַטְלָה יְרוּשָׁלַיִם"

מַעְיָן הַבִּקּוּר דּוֹלֵף
וּבְתוּלוֹת אֵינָן טוֹבְלוֹת בּוֹ
עַל גִּבְעַת הֲדַסָּה
מָנוֹף עֲנָק
נוֹגֵס וּמְכַלֶּה עָבָר
וְלא מוֹתִיר עָתִיד

הַזְּמַן נִמְלַט מִכִּלְאוֹ
מוֹתִיר אוֹתָנוּ מֵאָחוֹר
בֵּית הַכֶּרֶם
עֵין כֶּרֶם
וּבֵינֵיהֶן יָד וְשֵׁם
מֵחֲרִישָׁה וְשׁוֹאֶלֶת
שׁוֹאֶלֶת, וּמַחֲרִישָׁה.



צבעי מים על שקיעה וים - אלי תומר

מִדְבַּר מַיִם
כָּחוֹל
וּמְשִׁיחַת
הַמִּכְחוֹל
שֶׁל נַחַל יָרוֹק

חָרוּזִים
נוֹטְפִים
מִמַּיִם
שׁוֹטְפִים
אֶל שׁוּרוֹת לִדְבּוֹק

אוֹר זָהוב
מְרַפְרֵף
עַל דַּפִּים
זוֹלֵף
זוֹהַר רַךְ וּמָתוֹק

מַרְבַדִּים
מְרַדֵד
חול לָבָן
לַצּוֹעֵד
לְשִיר פּוֹסֵעַ רַחוֹק



goto toptop


Fabrizio De Andre - Mi Innamoravo Di Tutto פבריציו דה-אנדרה (Fabrizio De Andrè) היה אחד מאותם אנשים מעולים המחוננים במספר כישורים - הוא היה משורר, מלחין וזמר. צרוף זה, וסיגנון שירתו מזכיר את לאונרד כהן ואת בוב דילן. הוא כתב ושר על אנשים אומללים בשולי החברה, על הסבל והצער הנגרם ממלחמות, על גורל הצוענים, האינדיאנים, ועל אהבות אבסורדיות או לא מושגות.

משיריו הידועים יותר: המלחמה של פיירו, שיר המרינלה, ויה-דל-קמפו, בוקה-די-רוזה ("פה-שושנה"), אהבה באה אהבה הולכת. מלבד שירה איטלקית הוא כתב ושר בניבים המקומיים של ג'נובה, סרדיניה ונאפולי. פבריציו גם תירגם לאיטלקית ושר יצירות של ג'ורג' בראסנס, בוב דילן ולאונרד כהן. ביניהם: סוזאן, ננסי, וז'אן-דארק של לאונרד כהן, 
הגורילה, למות למען אידיאלים, בתוך מימי המיזרקה של ג'ורג' בראסנס, 
שורת החורבן (Desolation Row), הרפתקה בדורגאנו של בוב דילן. 
על כל פנים, רובם ככולם של שיריו הם מקוריים.

פבריציו נולד בגנובה, איטליה בשנת 1940 והלך לעולמו בשנת 1999. אביו היה אנטי-פשיסט, ובזמן המלחמה המשפחה נאלצה למצוא מסתור מפני השילטונות. בילדותו למד פבריציו לנגן בכינור ואחר כך בגיטרה. שיריו הראשונים החלו להתפרסם בשנת 1958, קובץ שירים ראשון יצא ב-1966 (אנתולוגיה Tutto Fabrizio De Andr?) , ותקליטו המלא הראשון יצא בשנת 1967 (Volume 1).

כאשר מקשיבים למוסיקה שלו, ומאזינים לקולו הצלול, אפשר לשמוע כל מילה מוטעמת באופן ברור. גם אם לא מבינים איטלקית, עדיין קולטים ומרגישים את הקשר הבלתי-אמצעי שלו לנושא, ואת הזרימה היפיפיה של המקצב והמוסיקה. גם כיום מתקיימים באיטליה אירועים לכבודו וקונצרטים עם ביצועים של יצירותיו.

קישורים:

האתר הרשמי קרן פבריציו דה-אנדרה

אתר הומאייג לפבריציו דה-אנדרה

שירים נגד מלחמה

אתר התרגומים של דניאל





פבריציו דה-אנדרה - תרגומים לעברית

המלחמה של פיירו

אגדת חג המולד

חורף

ג'ונס המנגן

הבלדה של מִיקֶה

אנדראה

אהבה את באה והולכת

אוה מריה

מריה בסדנתו של נגר

שלוש אמהות

שיר המרינלה

ויה דל-קמפו





La Guerra Di Piero - Fabrizio De Andre  
Ebraico traduzione - Eli Tomer

אלף פרגים אדומים


המלחמה של פיירו מאת פבריציו דה-אנדרה
תרגום מאיטלקית: אלי תומר

הקראה באיטלקית
הקראה בעברית    

אַתָּה נָם בַּשָּׂדֶה וּסְבִיבְךָ הַקָּמָה
וּבְךָ מַבִּיטִים מְעִמְקֵי הַדְמָמָה
לא וֶרֶד, שׁוֹשָׁן וְלא הַכַּרְכּוֹם
רַק אֶלֶף פְּרָגִים שׁוֹתְקִים בְּאָדוֹם

"בְּתוֹך הַפֶּלֶג רְחַב הַיָּדַיִם
אֶרְצֶה לִרְאוֹת אֶת זְאֵב-הַמַּיִם
לא עוֹד חַיָּלִים גּוֹוְעִים, לא גּוּפוֹת
בְּמוֹרָד הַזֶּרֶם הַקַּר נִסְחָפוֹת"

כָּךְ אָמַרְתָּ בְּלִי קוֹל וְהַחוֹרֶף נוֹשֵׁךְ
וּכְמוֹ אֲחֵרִים אֶל הַתּוֹפֶת הוֹלֵךְ
צוֹעֵד עָצוּב לְאוֹרֶךְ הַפֶּלֶג
וְהָרוּחַ יוֹרֶקֶת בְּפָנֶיךָ שֶׁלֶג

הַמְתֵּן פְּיֵירו, חַכֵּה נָא מְעַט
הָנַח לָרוּחַ לְהַגִּיעַ בַּלָּאט
אֶת קוֹל הַמֵּתִים תָּבִיא מִן הַקְּרָב
חַיָּלִים שֶׁנָּפְלוּ תְּמוּרַת קֶבֶר וּצְלָב

אַךְ אַתָּה לא הִקְשַׁבְתָּ הִמְשַׁכְתָּ לָלֶכֶת
הַחוֹרֶף עָבַר גַּם חָלְפָה הַשַּׁלֶּכֶת
וּבְתום הַמַּסָּע הִגַּעְתָּ לַגְּבוּל
בְּיוֹם אֲבִיבִי בָּהִיר וְצָלוּל

כַּאֲשֶׁר שָׁם פָּסַעְתָּ  קוֹדֵר נֶעֱצַב
רָאִיתָ אָדָם בָּעֵמֶק נִצָּב
אִיש פָּשׁוּט וְעָגוּם כָּמוֹךָ מַמָּשׁ
אֲבָל מַדִּים אֲחֵרִים הוּא לָבַשׁ

יְרֵה בּוֹ, פְּיֵירוֹ, יְרֵה בּוֹ עַכְשָׁו
ופגע בּוֹ שׁוּב לִפְנֵי שֶׁיִּקְרַב
עַד שֶׁיִּפּוֹל וְרוֹבֵהוּ עִמּוֹ
עַל הַקַּרְקַע מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ

"אִם בַּמֵּצַח אִירֶה אוֹ בַּלֵּב בּוֹ אֶפְגַּע
בְּרֶגַע יִפּוֹל וּבְאַחַת הוּא יִגְוַע
ואילו אֲנִי אֶהֱיֶה לַנֶּצַח חַיָּב
לִרְאוֹת עֵינֵי אִיש שֶׁתַּמּוּ חַיָּיו"

וּבָרֶגַע הַזֶּה שֶׁל טוּב נֶאֱצָל
הַהוּא הִסְתּוֹבֵב, הִבִּיט וְנִבְהַל
הֵרִים אֶת נִשְׁקוֹ וְיָרָה הַקָּלִיעַ
אוֹתָהּ הַמֶּחֱוָה לְךָ לא הִצִּיעַ

נָפַלְתָּ לָאָרֶץ לְאַט וּבְשֶׁקֶט
וְהִבְלִיחָה בְּךָ אַבְחָנָה מְדֻיֶּקֶת
שֶׁלּא עוד תַּסְפִּיק בְּהֶרֶף קָצָר
לְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל חֵטְאֵי הֶעָבָר

נָפַלְתָּ אַרְצָה לְלא קוּבְלָנָה
וּבְרֶגַע אֶחָד הָלְמָה תּוֹבָנָה
שֶאוֹר אַחֲרוֹן הוּא זֶה עֲבוּרְךָ
וּמֵעַתָּה תִּשְׂרוֹר לָעַד חֲשֵׁכָה

"נִינֵטָה שֶׁלִּי, בָּאָבִיב גֵּיהִנּוֹם
הֲרֵי זֶה גּוֹרָל אַכְזָרִי וְאָיוֹם
נִינֵטָה יָפָה, אִם לָלֶכֶת נִגְזַר
הָיִיתִי מַעֲדִיף בַּחוֹרֶף הַקַּר"

אֲבָל רַק הַחִטָּה הִקְשִׁיבָה לך
הָרוֹבֶה עוד נוֹתַר אָחוּז בְּיָדְךָ
בְּגָרוֹן מִשְׁתַּנֵּק נֶחְנְקוּ הַמִּלִּים
קָפְאוּ הֵן כָּמוֹךָ בֵּינוֹת שִׁבּוֹלִים

אַתָּה נָם בַּשָּׂדֶה קָבוּר בַּקָּמָה
וְעָלֶיךָ שׁוֹמְרִים בְּתוֹךְ הַדְמָמָה
לא וֶרֶד, שׁוֹשָׁן וְלא הַכַּרְכּוֹם
רַק אֶלֶף פְּרָגִים שׁוֹתְקִים בְּאָדוֹם.

Dormi sepolto in un campo di grano
non è la rosa non è il tulipano
che ti fan veglia dall'ombra dei fossi
ma sono mille papaveri rossi

“lungo le sponde del mio torrente
voglio che scendano i lucci argentati
non più i cadaveri dei soldati
portati in braccio dalla corrente”

così dicevi ed era inverno
e come gli altri verso l'inferno
te ne vai triste come chi deve
il vento ti sputa in faccia la neve

fermati Piero, fermati adesso
lascia che il vento ti passi un po' addosso
dei morti in battaglia ti porti la voce
chi diede la vita ebbe in cambio una croce

ma tu non lo udisti e il tempo passava
con le stagioni a passo di giava
ed arrivasti a varcar la frontiera
in un bel giorno di primavera

e mentre marciavi con l'anima in spalle
vedesti un uomo in fondo alla valle
che aveva il tuo stesso identico umore
ma la divisa di un altro colore

sparagli Piero, sparagli ora
e dopo un colpo sparagli ancora
fino a che tu non lo vedrai esangue
cadere in terra a coprire il suo sangue

“e se gli sparo in fronte o nel cuore
soltanto il tempo avrà per morire
ma il tempo a me resterà per vedere
vedere gli occhi di un uomo che muore”

e mentre gli usi questa premura
quello si volta , ti vede e ha paura
ed imbracciata l'artiglieria
non ti ricambia la cortesia

cadesti in terra senza un lamento
e ti accorgesti in un solo momento
che il tempo non ti sarebbe bastato
a chiedere perdono per ogni peccato

cadesti interra senza un lamento
e ti accorgesti in un solo momento
che la tua vita finiva quel giorno
e non ci sarebbe stato un ritorno

“Ninetta mia crepare di maggio
ci vuole tanto troppo coraggio
Ninetta bella dritto all'inferno
avrei preferito andarci in inverno”

e mentre il grano ti stava a sentire
dentro alle mani stringevi un fucile
dentro alla bocca stringevi parole
troppo gelate per sciogliersi al sole

dormi sepolto in un campo di grano
non è la rosa non è il tulipano
che ti fan veglia dall'ombra dei fossi
ma sono mille papaveri rossi.


goto toptop


Leggenda Di Natale - Fabrizio De Andrè  
(ispirato a “a “Le Père Noël e la petite fille” di G.Brassens)  
  Ebraico traduzione - Eli Tomer

אגדת חג המולד מאת פבריציו דה-אנדרה
נכתב בהשראת "סנטה קלאוס והילדה הקטנה" של ג'ורג' בראסאנס.
תרגום מאיטלקית: אלי תומר

שִׂחַקְתְּ בִּפְרָחִים וְצָחַקְתְּ עִם הַסַּהַר
הָיִית אָז בְּגִיל שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא צַעַר
הַטַּל וְהָרוּחַ קְסָמִים לָךְ רָקְחוּ
לְיַעַר קָסוּם אוֹתָךְ הֵם לָקְחוּ
לְיַעַר קָסוּם אוֹתָךְ הֵם לָקְחוּ

הַחורֶף הִגִּיעַ וּמָחַק הַצְּבָעִים
וְסַנְטָה קְלַאוֹס לָחַשׁ אֲהָבִים
מַתָּנוֹת זוֹהֲרוֹת שֶׁל כֶּסֶף הִבְטִיחַ
בְּעֵינָיו הַקָּרוֹת דַּעְתֵּךְ הוּא הִסִּיחַ
בְּעֵינָיו הָרָעוֹת דַּעְתֵּךְ הוּא הִסִּיחַ

כִּסָּה הוּא כְּתֵפַיִךְ בְּאַדֶּרֶת בּוֹהֶקֶת
וְעָטַף צַוָּארְךָ בְּרָבִיד שֶׁל בָּרֶקֶת
וּבִזְמַן שֶׁהוֹסַפְתְּ עֵינַיִם לִלְטוֹשׁ
רָצָה לְנַשְּׁקֵךְ מִכַּף רֶגֶל עַד ראשׁ
רָצָה לְנַשְּׁקֵךְ מִכַּף רֶגֶל עַד ראשׁ

וְעַתָּה שֶׁכֻּלָּם רוֹאִים בָּךְ אֵלָה
הַקֶּסֶם נָמוֹג וְנוֹתְרָה שְׁאֵלָה
לַסַּהַר תּאמְרִי אַתְּ סִפּוּר וּמָשָׁל
אֵיךְ פֶּרַח בַּחַג יָבַשׁ וְנָבַל
אֵיךְ פֶּרַח בַּחַג יָבַשׁ וְנָבַל

Parlavi alla luna giocavi coi fiori
avevi l'età che non porta dolori
e il vento era un mago, la rugiada una dea,
nel bosco incantato di ogni tua idea
nel bosco incantato di ogni tua idea

E venne l'inverno che uccide il colore
e un Babbo Natale che parlava d'amore
e d'oro e d'argento splendevano i doni
ma gli occhi eran freddi e non erano buoni
ma gli occhi eran freddi e non erano buoni

Coprì le tue spalle d'argento e di lana
di pelle e smeraldi intrecciò una collana
e mentre incantata lo stavi a guardare
dai piedi ai capelli ti volle baciare
dai piedi ai capelli ti volle baciare

E adesso che gli altri ti chiamano dea
l'incanto è svanito da ogni tua idea
ma ancora alla luna vorresti narrare
la storia d'un fiore appassito a Natale
la storia d'un fiore appassito a Natale


goto toptop




Juegas todos los d?as con la luz del universo - Pablo Neruda 
תרגום - אלי תומר

כל יום את משחקת - פבלו נרודה

כֹּל יוֹם אַתְּ מְשַׂחֶקֶת בְּאוֹר הַיְקוּם.
אוֹרַחַת נְעִימָה, אַתְּ מַגִּיעָה בַּפֶּרַח וּבַמַּיִם.
אַת הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵרֹאשׁ בָּהִיר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹחֵז
כֹּל יוֹם כְּמוֹ אֲלוּמָּה שֶׁל פְּרָחִים בֵּין יָדַי.

אַת לֹא כַּאֲחֵרוֹת מֵאָז שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
תְּנִי לִי לְפַזֵּר אוֹתָךְ בֵּין זָרִים צְהוּבִּים.
מִי כָּתַב אֶת שְׁמֵךְ בְּאוֹתִיּוֹת עָשָׁן בֵּין כּוֹכְבֵי הַדָּרוֹם?
תְּנִי לִי לִזְכּוֹר אוֹתָךְ כְּמוֹ שֶׁהָיִית לִפְנֵי עֶצֶם קִיּוּמֵךְ.

פֶּתַע, הָרוּחַ מְיַילֶּלֶת וְהוֹלֶמֶת בְּחַלּוֹנִי הַסָּגוּר
הַשָּׁמַיִם הֵם רֶשֶׁת מְלֵאָה בְּצִלְלֵי דָּגִים.
הָרוּחוֹת תַּחְלוֹפְנָה בְּמוּקְדָם אוֹ בִּמְאֻחָר,
וְהַגֶּשֶׁם פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדָיו.

הַצִּפּוֹרִים חוֹלְפוֹת, נִימְלָטוֹת.
הָרוּחַ. הָרוּחַ.
אֲנִי יָכוֹל לַעֲמוֹד רַק מוּל עוֹצְמַת בְּנֵי אָדָם.
הַסּוּפָה מְעַרְבֶּלֶת עָלִים כֵּהִים
וּמְשַׁחְרֶרֶת אֶת הַסִּירוֹת שֶׁהָיוּ קְשׁוּרוֹת אֶמֶשׁ לַשָּׁמַיִם.

אַתְּ כָּאן. אַתְּ לֹא נִימְלֶטֶת.
אַתְּ תַּעֲנִי לִי עַד לְזַעֲקָתִי הָאַחֲרוֹנָה.
הִתְרַפְּקִי בְּצִידִּי, כְּאִילּוּ שֶׁאַתְּ מְפוּחֶדֶת.
אֲפִילּוּ כָּךְ, אֵיזֶה צֵל מִסְתּוֹרִי בְּעֵינַיִךְ עוֹבֵר.

עַתָּה, גַּם עַתָּה, אַתְּ מְבִיאָה לִי עַלֵי יַעֲרָה.
וְאַפִילוּ חַזֵך מֵרֵיחַ מִנִּיחוֹחָהּ.
כַּאֲשֶׁר רוּחַ עֲצוּבָה עוֹבֶרֶת וְקוֹטֶלֶת פַּרְפַּרִים
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ, וְאָושְׁרִי נוֹגֵס מִשְּׁזִיף פִּיךְ.

כַּמָּה סָבַלְתָּ וַדַּאי בְּהִסְתַּגֶּלְךָ אֵלַי.
נַפְשִׁי הַפִּרְאִית וְהַבּוֹדְדָה, הֵד שְׁמִי הַמִּתְעוֹרֵר.
הַרְבֵּה פְּעָמִים רָאִינוּ כּוֹכְבֵי בּוֹקֶר נִּישְׂרָפִים
נוֹשְׁקִים אֶת עֵינֵינוּ
וּמֵעַל רָאשֵׁינוּ, הָאוֹר הָאָפוֹר מְסוֹבֵב כַּנְפֵי מְאַוְרֵרִים.

מִלּוֹתַי נָטְפוּ סְבִיבֵךְ, מְלַטְּפוֹת וּמַכּוֹת בָּךְ כְּגֶשֶׁם.
מִזֶּה זְמַן רַב הִתְאַהַבְתִּי בְּצִדְפַּת הַפְּנִינָה הַשְּׁזוּפָה - גופֵך.
עַד שֶׁאֲנִי אַאֲמִין שֶׁהַיְקוּם כּוּלּוֹ לָךְ הוּא
מֵהֶהָרִים אֲנִי אָבִיא לָךְ פִּרְחֵי שִׂמְחָה,
פַּעֲמוֹנִיּוֹת, אֱגוֹזִים כֵּהִים, וְסַלִים כַּפְרִיִּים שֶׁל נְשִׁיקוֹת.

אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אִיתָּךְ
מָה שֶׁהָאָבִיב עוֹשֶׂה עִם עֲצֵי הַדּוּבְדְּבָן.